מס ירושה הוא מס המוטל על העברת נכסים מאדם שנפטר ליורשיו. בישראל, מס זה בוטל בשנת 1981 ואינו קיים כיום. עם זאת, ישנם היבטי מיסוי אחרים הקשורים לירושות ועזבונות שחשוב להכיר.

ההיסטוריה של מס ירושה בישראל

מס ירושה הונהג בישראל בשנת 1949 באמצעות פקודת מס עיזבון. הוא חל על נכסי עיזבון מעל סכום מסוים והיה פרוגרסיבי – ככל שערך העיזבון גדל, כך עלה שיעור המס. בשנת 1981, בוטל מס זה במסגרת הרפורמה במיסוי שערך שר האוצר דאז, יורם ארידור.

מיסוי ירושות כיום

למרות שאין כיום מס ירושה ישיר בישראל, ישנם מספר היבטי מס שיש לקחת בחשבון:

1. מס שבח מקרקעין: בעת מכירת נכס מקרקעין שהתקבל בירושה, יש לשלם מס שבח על ההפרש בין שווי הנכס ביום פטירת המוריש לבין מחיר המכירה.
2. מס רכישה: היורשים פטורים ממס רכישה על הנכס שקיבלו בירושה, אך אם ימכרו אותו בעתיד, הקונה יידרש לשלם מס רכישה.
3. מיסוי רווחי הון: אם היורשים מוכרים נכסים פיננסיים (כמו מניות) שקיבלו בירושה, הם עשויים להידרש לשלם מס רווחי הון.

פטורים והקלות מס בירושה

החוק הישראלי מעניק מספר פטורים והקלות בנושאי מיסוי ירושות:

1. פטור ממס שבח: סעיף 5(ג) לחוק מיסוי מקרקעין קובע פטור ממס שבח בהעברת זכות במקרקעין אגב ירושה.
2. דחיית מס: במקרים מסוימים, ניתן לדחות את תשלום המס עד למועד מכירת הנכס על ידי היורשים.
3. פריסת מס: במכירת נכס שהתקבל בירושה, ניתן לבקש פריסת מס על פני מספר שנים, מה שעשוי להפחית את נטל המס.

תכנון מס בירושות

למרות שאין מס ירושה ישיר, תכנון מס נכון יכול לחסוך כסף רב ליורשים:

פסיקות בית המשפט בנושאי מיסוי ירושות

בתי המשפט בישראל דנו במספר מקרים הנוגעים למיסוי ירושות. למשל, בע"א 5025/03 איקאפוד בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין, קבע בית המשפט העליון כי יש לפרש את הפטור ממס שבח בהעברה אגב ירושה באופן רחב.

סיכום

למרות שמס ירושה אינו קיים כיום בישראל, היבטי מיסוי שונים עדיין משפיעים על ירושות ועזבונות. הבנת החוקים והתקנות הרלוונטיים, כמו גם תכנון מס נכון, יכולים לסייע בהפחתת נטל המס על היורשים ובשמירה על ערך הנכסים המועברים.